היה לי משפט, אבל הוא אבד לי,
כשהרגת את הזמן באזמל וחרב
שיבולי הקמה פרחו יבולם
והפיצו ניחוחם בכל השכונה
איש עייף הפיץ תורה
ואני לא שמעתי, כי ישנתי
הרגו לו את החתול וזה היה מעשה זוועה
החתול גר עכשיו מתחת לאבן ליד שיח בגינה
כשהיא אמרה שנמאס לה, גם לי נמאס,
אבל לא יידעתי אותה, כדי לנצל אותה עוד קצת
בשמש זרחה השלכת על השלג הרך
ואיש אחד מסטול הניד בראשו כ-לא מאמין
אברכים נשאו תפילה לעילוי נשמה
והעץ השיר עלה אחרון על פני האדמה
הפכתי ניחוחי מימין לשמאל
והוא לא קפץ כי טעיתי, ולא בא הלום
אל הלום זה אני שהלכתי. |