|
מהדומייה השוררת לאחר המוות
בוקעת זעקת נכאים -
אל תרצחו אותי!
אני רוצה לחיות!
ואנו תעדנו את המראות.
יצאנו ידי חובתנו.
די.
מפעימות לב הנרצחים שנדמו
עולים פנים ועיניים -
אל תעמדו על דמנו!
הצילו!
ואנו הלכנו לדרכנו.
ביקשנו סליחה.
סוף. |
|
|
האדם, יש לו
אופקים. עם הזמן
האופקים שלו
הולכים
ומצטמצמים, עד
אין סוף, עד שהם
הופכים לנקודה.
אז אומר האדם:
זו נקודת ההשקפה
שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.