ליבי כץ / מסע ארוך ומתיש |
זה שואב, ועדיין אוהב
לטפס גבוה ממשיך,
השמש לים השליך,
ובאופק אין שום מדריך.
כוח כבר אין בנמצא,
ולי אין שום מוצא.
חושב לקרוס בריצה,
דמעה מלווה בקריצה.
אך רגע, קם ונזכר
גם כשבלב מרגיש מנוכר
יכול להתכרבל עם שקד מסוכר
או להתקדם ולזכור השכר.
אמשיך ואתקדם צעד ועוד צעד,
גם אם חם, או מרגיש ברעד
בתמידות ואומץ עד---
שאגיע אל היעד!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|