תני לענן כבד מנשוא
לזלוג על החלון
בדמעות שליש
לרוח לעטוף
בידיי התמנון שלו רב הזרועות
לצלילים לחדור חומת שתיקה
והזרות שנוצרה
מפצעי אכזבה
להגליד במישחת אהבה
לגעגוע הנושם להגשים עצמו
בחיבוק חם
ממיס אי וודאות
בניחוח פריחת אביב
שישכיח עבר מר ונמהר
ואז היא אמרה
תמו ימי נדודי
וגם אחרון ספקותיי | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.