למה כולך מלא חרולים ידידי הקטן
אמר המלאך אליי
"כי לא טיפלתי בעצמי, זה זמן רב"
אבל למה ? "שאל בדאגה עמוקה"
"כי אני לא נחשב , או לפחות ככה רומזים לי כולם"
"אבל אתה נפלא" כמעט בכה המלאך
"אני יודע שכך מלאך יפה , אך לא אוכל להסביר זאת לכולם,
אין לי כוח להלחם בכל העולם"
"אז תספר את זה לעצמך" הוא אמר בדאגה חרדה
"אבל אני פוחד שירגישו בכך, ויציקו לי על כי יגבה ליבי
, כמו שקורה בכל מעשה לא מדוייק שלי שאני עושה בשוגג , הרי יש
שוטרים כאן אתה יודע"
"לא שמעתי על שוטרים" הוא אמר בתמיהה
"אז אני מחדש לך אהובי האחד" אמרתי לו
", אין לי כוח לעולם הזה , אני לא יכול לטפל בעצמי כאשר אף אחד
לא אוהב אותי , אז אין סיבה שאוהב את עצמי, ובעצם, אין סיבה
לקיומי...אתה מבין את זה מלאכי ? "
המלאך הזיל דמעה שנפלה על ראשי,
ואז ניסיתי להסביר לו ולפייסו ופתחתי בשיחה ארוכה
"אני לא מאמין באהבה עצמית .. היא שקר בעיניי ושיקוץ - היא
לזרא לי , משום שאינך יכול לאהוב את עצמך בזמן שכולם מסביב
לא יקרינו לך אהבה - אינך יכול לשקר את עצמך - היות ואני חי
בעולם ואני מרגיש אינני יכול להתקיים בלי שארגיש רצוי ..
ואהוב ... והיות שאני מרגיש את כל הסובב אני לא עומד בעומס...
אני לא מאמין באהבה עצמית.. רק בעולם של אהבה , לכן אני אהבתי
את עולם הילדות כי כולם אהבוני .. הכל היה רך ומלא אהבה בלי
חשד טורדני שליווה אותי גם כך ...... אלא אם כן אהיה משהו
מיוחד, יצור נעלה בפני עצמו , כמו מישהו מפורסם ונערץ כמו
ג'ון לנון , אבל יש בזה חיסרון - כי אז אינני אוהב את כולם
אהבה טהורה איש לרעהו - מפני שזכיתי בכך בזכות ואז תמיד יש
ההרגשה העצמית שאני התאמצתי בשביל זה , בשביל להגיע לאהבתם ,
אם כך זאת איננה אהבה טהורה אהבה אמיתית והיא גם תלויה בדבר :
בהצלחתי , במעשיי, בטוב שאני מפיץ
אני חושב שאוכל לאהוב את עצמי אם א-להים ריבון יוצר הכל הקדוש
יאהב אותי שוב ללא תנאי וסתם כך , כמו פעם כמו אז בלי שפיטה.
כי תמיד אפחד ממשהו תמיד ירדוף אחרי פחד העונש . והסימן שהוא
יאהב אותי יהיה בישבילי , שאנשים יאהבו אותי בלי קשר למעשיי
הטועים. אם יתן לי מחינו אם יטה אליי ותמיד יבחר בי להפלות
אותי אז אולי אתרפא מרדיפתי הפנימית ואהיה כך סתם יותר מאושר
... , ואז הסיכוי שבאמת אהיה טוב לב ומועיל יגדל כי אהיה
באמת בריא כדי להיות מועיל וטוב בחיי כדי להיות טוב לב וזה
אם יתבטל החושך מהעולם הנ"ל , אחרת אמשיך להירדף על ידי הרע
ואהיה מסכן לנצח..." המלאך שמע בסבלנות אוהבת , נתן לי נשיקה
ופתאום נסך בי כוחות ביטחון ואושר בנפש הכאובה . הוא עטף אותי
במלאכים קטנים ואורות ואמר שאחר כך הוא ישוב רק התחנן בקול
עדין וכמעט בוכה שאני לא יכעס כי זה יהרוס אותי אם אכעס שוב
פעם .
"אל תדאג אהובי" הוא אמר באופטימיות מתפרצת לפתע,
"אני אגלה לך איך לבטל את הקללה של העולם ..." והבטיח לחזור
בקרוב
"זכני בזכות הזו , מלאכי" .... הוא נעלם ..
"גלה לי את הסוד ... עכשיו " , והתחלתי שוב להתחנן ולייבב
בעיניים דומעות "כבר נלחמתי בכל העולם , וכבר אין לי כוח
להילחם , כבר נלחמתי עם העולם קרבות אנרגיה , ושנאה
והותשתי כי זה ההפך מהיעוד שלי - אהבה ... אתה יודע לשם מה
באתי לכאן אתה חייב לעזור לי לא למות...."
"ואם אמות אז מה" עלתה לי מחשבה מטורפת "בכל מקרה אני לא אהוב
כאן בעולם , אף אחד לא זוכר אותי כי נשכחתי מלב כמו מת "
והתנחמתי בכך לזמן . |
