פריכיות אורז בנגיסות קטנות
אסור שזה ייגמר, כי אז לא יהיו פריכיות אורז
כפית קטנה בתוך השמנת, במנות קטנות
אסור שזה ייגמר, כי אז לא יהיה מה לאכול
הירח מחסיר מעצמו לילה אחר לילה
הולך ונמוג כמו מצטמק ונופל לאבדון
שלהבת הנר דועכת בהבהובים אחרונים,
מכלה את השעווה שנעלמת במהירות,
כמו שלולית שמצטמקת
אנשים פותחים דלת והולכים
אני צועק אליהם - אל תלכו,
כי יכול להיות שלא תחזרו
והם באמת הולכים והם לא חוזרים
נופלים לבאר עמוקה וחשוכה ולא יכולים לצאת
הולכים לאיבוד במעבי היער ולא מוצאים דרכם חזרה
מכלים את עצמם בתוך החשכה עד שהופכים חלק ממנה
והם כבר לא אנשים - הם צל, מושלך על קירות הבתים מהרחוב,
מלהט חרש לחשים חרישיים. |
