סתם אחד / אני רק המיילד |
לא משורר. לא סופר. כותב את עצמי לדעת.
המילים, כשראשן מציץ, מקבלות את עזרתי לצאת, לצעוק את צעקתן
הראשונה. משחרר מהן את חבל הטבור הקושר אותן אלי.
המילים משמחות אותי כשהן מתחילות לזחול, לעשות צעד ראשון,
לגדול, לצבור בטחון, לצאת לעולם, להתלכד יחדיו בשיר, סיפור או
הגיג.
וכשהמילים ניבטות אליכם/ן, הן כבר עצמאיות, מתקיימות בזכות
עצמן,
יש להן חיים משלהן.
אני רק המיילד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|