אז היא אומרת לי שהיא לא אוהבת אותי
אבל אני יודע שזה לא נכון!
וגם היא יודעת שזה לא נכון!
לא תמיד אנשים אומרים מה שהם באמת מרגישים
לפעמים נדמה להם שהם אומרים מה שהם באמת מרגישים
אבל זה רק ב-כאילו
כי הם מרגישים משהו אחר לגמרי
והאמת שהיא מטורפת על התחת שלי
כאילו היא אוהבת אותי באמת
אבל יש לה הרבה-הרבה מחסומי הגנה פסיכולוגיים,
שהם לא נותנים לה להודות שהיא חולה על התחת שלי
יותר מזה,
היא בעצמה לא יודעת שהיא חולה על התחת שלי...

כמובן אני יכול להוכיח לה שהיא אוהבת אותי אהבת נפש
לא בטוח שאני אצליח, כי קשה לי עם טבע האדם
אבל זה קשה מדי ומתיש מדי
ואם היא חושבת בטעות - כמובן,
שהיא כאילו, כלומר יענו לא אוהבת אותי,
אז מה אכפת לי, אתן לה לחשוב כך,
אם זה עושה לה טוב

השאלה אם זה באמת עושה לה טוב,
כי לא כל מה שאדם חושב עושה לו טוב
אבל אם היא חושבת את זה,
למרות שזה לא נכון,
כנראה יש לה סיבות משלה
מי אני שאתערב ברחשי לבו ומוחו של אדם?

אז אני מחייך בכל פעם שהיא מביעה כלפיי שנאה וכעס,
כאילו היא באמת שונאת אותי
אבל אני יודע שזה לא נכון!
לכן משעשע אותי היחס השלילי שלה
וכמובן אני לא נעלב או מתרגז בכלל,
כי היא עצמה לא יודעת שהיא חולה לי על התחת

אז אני אומר -
כן, אני בן-אדם רע מאוד...
הייתי לא בסדר, יש לך את כל הזכות לשנוא אותי...
וזה משעשע, חחח...
כי אני יודע שהיא חולה על הצורה שלי
אבל אני נותן לה להאמין שאני מאמין באשליה שלה
כאילו היא נכונה

גברים הם כמו אגוז
יש להם קליפה עבה מאוד, אחת וזהו
אבל נשים זה יותר מסובך, כי הן כמו בצל
ויש לו גלדים-גלדים שכולם טובים לאכילה
וכולם ראויים
אבל האמת המוחלטת נמצאת אי-שם בתוך הבצל,
עמוק מתחת לכל הגלדים
ומשום ש-כל הגלדים טובים הם -
אף-אחד לא שם לב לליבת הבצל
הרכה והטעימה מכולם
כי הכול נראה אמת, כל הגלדים,
אבל ליבת הבצל היא האמת המוחלטת והסופית
ואיש לא מגיע אליה,
אפילו לא האישה עצמה.