מיכאל סברה / מנציח בדידות |
כדי שלא אבכה כמו תינוק
דמעות מתגלגלות יכתימו את החולצה שלי
אהבתי תהיה בור קבר
מחזיק את עצמי כדי לא לקפוא,
אהפוך לנציב מלח מול חורבות סדום
גופי יהיה סדוק וקשה,
כמו מלח הדמעות הצטברו בו ויצרו בו מקשה
מחזיק את רוחי לא להיעלם,
להתחפר במיטה ולקבור ראשי בשמיכות ובקפוצ'ון
להיות מוטל כמו צמח זקן הצמא למים
על ערש דווי של אדמה צחיחה
שורשיי פרושים סביבי ומתייבשים חשופים,
בשמש הלוהטת של הבדידות הקרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|