כי תגידי לי מה לעשות ואיך
כי תגידי לי מתי לעשות ואיפה
ואני לא שם על המילים היפות שלך,
נודד בלילות ברחובות לונדון וקוטף את הלבבות שלך
יש לך שיר ש-מוכר רק לך
יש לך דרך מוזרה ובזויה להגיד את מה שאת רוצה
והלילה יתמוטט עלייך כמו מדרך נעל מוחצת מקק
בבואי אשובה מפולין לראות את השנאה והבוז
בבואי הבואה לראות ולשפוך זעמי,
על המוכים שמכים שוב ושוב
ומבזים - ואז לועגים להם שהם מבוזים
ורומסים - ואז לועגים להם שהם רמוסים
שמשפילים - ואז משפילים עוד ויותר
כי הם מושפלים
אך הלילה עוטה גלימה של מוות,
במקל הליכה, בגלימת מעיל ארוך
צועד ברחובות ומי יימנע בעדי
ו-ימלל גבורות ישראל בכל מקום בו דורכות רגליי
על מפתן דלתות של נפקניות,
בכניסות לבתי העסק ההומים אנשים צבועים
באנשים העדינים לכאורה המלאים שנאה על כלום
בארץ רדופת שדים שמבזה אדם באשר אדם רק כי הוא - הוא הוא
ואת תפלי שדודה למול תער הגילוח
ואיברייך יילקחו ממך והלוואי נשמתך. |