|
באפלה הרועמת
דמעתה השקתה שושן צחור
בנשיקת לילה טוב
ופרידה חפוזה
בבוקר פרח השושן
בכל תפארתו
פקח את עיניו בתמהון
אל האור והתכלת
הדמעה יבשה ונמוגה
במציאות מוחקת חלומות
ולהט השמש
לחזור הוא הבטיח לה
עם רדת הערב
האהבה הייתה
החוט המקשר
עליו ישבו ציפורי געגועים
כתבו תווים למנגינה -
צפה על אדי הציפיה
שבינתיים אינה מתממשת. |
|
|
לאיש למעלה:
תפסיק לאכול לנו
את הבמה, זה ירד
לך מהמשכורת.
הנהלת הבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.