אני לא גר כאן יותר.
אולי את לא יודעת.
אני צירפתי חברים ואנחנו נוסעים.
אנחנו נוסעים למקום בו הלב שלך נמצא,
אבל לא את.
כבר ארזנו תרמילים,
הכנסנו את הלב לאחד התאים בריצ'רצ'ים.
את לא יכולה לבוא,
את לא שייכת לשם,
רק הלב שלך.
כדאי תשאירי את הלב שלך אצלך,
אם את מסוגלת.
הקולות קוראים עמוק
כמו עורבים צמאים מורעבים ליין ובשר.
הצריחים גבוהים ונמוכים משכנות העוני,
אבל זה ביתי.
אני הייתי שם פעם,
אני רק לא זוכר.
אולי גם את היית,
לא יודע, לא זוכר.
אבל אני הייתי שם פעם
וגם כל מי שנוסע איתי.
לא בטוח שנחזור,
לא בטוח אם כשתדפקי בדלת -
מישהו ייענה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.