נשמתי לתוכי את הכתם
והרחתי את ריח הדם
דם אדום
דם אדם.
הצצתי לתוך העיניים
צללתי עמוק לקירבן
ראיתי בעיני את הנפש
ראיתי את נפש כל חי.
האזנתי באוזני
לכל דיבור
כל מילה
כל אות
שנטשה את הפה
נמלטה על נפשה
לא חיכתה לבאות.
גיששתי דרכי בחושך
מיששתי דרכי בל אמעד
נגעתי ביד אדם...
ואז שאלתי את עצמי בפחד-
מה הטעם? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.