ברוריה קוחנובסקי / יקיצה |
ותיעלם השכינה ששכנה בחלום.
יוותר רק זיכרון דהוי, קצר
רק רסיסי מי-חלום
רק אי אחד מני איים בים.
עולם עלום הולך ונעלם
עולם חד הולך ונכחד
בתאורת היום.
עליה זנוקה
מדיממת מעמקים
משקט, בלי קול
מיקום מקביל
ללא חוק וסדר
ללא קודם ואחר
ללא היגיון ובינה.
אדם זונק ומועד
נופל וקם
אל מהומת הבוקר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|