בום!
זה בא בהפתעה.
ללא שום הכנה.
אתה יושב לך עם פרוסת לחם בריבה,
מערבב את התה....
ובום! אלוהים זורקת אותך על הרצפה.
מטיחה אותך בכוח ברצפה.
למה? למה היא התכוונה?

ככה אתה קם, מתרומם מהרצפה,
מביט בתדהמה על עצמך:
ללא כף יד אחת ועם רגל מעוכה,
בוהה בשלולית הדם שעל המדרכה
וחושב: חבל שלא עשיתי מנוי לבריכה....
וגם, לא ממש נהניתי אתמול בתערוכה...

וגלגל גדול, ענק, מסתובב ומסובב...
ואז זה מכה בך.
"כבר הייתי פה" אתה אומר לעצמך.
איך לא ראיתי את זה בא.
והפנים שלי נרטבות.
דמעה אחת גדולה.