מה שיהיה - יהיה
כך הוא אמר שוב ושוב
מה שיהיה - יהיה
אתה לא צריך לדאוג ל-דבר

וכך הוא הלך
ויש לו זמן, ויש לו מטרה,
לבזבז את זמנו כמה שאפשר
כי מה שיהיה - יהיה.

פתאום השמש הבליחה בעיניי בבוקר
לא התעוררתי
זו לא אשמת ה-ערות שהעירה אותי,
זו אשמת היקיצה שהבליחה בבהלה
כל הדברים חלפו,
הם חלפו הרחק
לא נשאר דבר,
לא מתחרטים על דבר

עוצם עיניי ב-ליל שינה,
דוהר מעל השמיים אל החשכה הגדולה
עבר מזמן מה שעבר ואין סיבה,
לדאוג לעתיד כי מה
גם אני ניצלתי בבוקר של זריחה,
כשהשמש הבליחה בבהלה ביקיצה
הכול חלף, הוא אומר וחוזר על זה
זה היה ונגמר ונסגר,
איש לא יכול לשנות עבר.

פתאום התעוררתי ולא היה מה לעשות
אז שיחקתי במשחק שלי שאני אוהב מאוד
חגים הסביבונים, מכים הליצנים במצלתיים
אנחנו רעבים לעוד מנה של כיף בינתיים

ככה חולף הזמן בעצלתיים,
לא נשאר דבר בינתיים
החביתה כבר עשויה,
אני הולך לאכול אותה.

איש שאין לו מה לומר -
מה הוא יאמר?
שאין לו מה לומר
הכול קורה גם ככה כמו כל יום
אתה אפילו לא תזכור את היום הזה

תפתח פה גדול לשעמום
תפהק כמה ש-רק תרצה
אני אתך חבר, בשעות המתות
בהן אין מה לעשות,
רק לאונן מול המחשב.

יש שקרים שמתוך השמש מציצים
הם קורעים אותנו לגזרים
הרגע חולף ומשאיר צריבה,
כמו מכת שמש על הלב

אתה מנסה, אבל זה לא מצליח
יש שמיים כחולים צונחים עליך
תשאל את הציפורים כמה הם מנסים
כמה שתנסה - לא תצליח,
אבל תמשיך לנסות.

האם זה העולם שגורם לך לבכות
האם זה העולם שעושה אותך חלק ממנו
שואל מאיזה חומר קורצת,
ממהר אותך כל הזמן
תיתן לי רגע לנסות להדליק בך שיר

זה מתוך האלבום של לנרד כהן,
שאומרים שהיה לו קול דבש מלטף
לוקח את כפית הדבש, את כפית הסוכר,
מערבב עם קינמון בתוך החלב
ואומר שאין תרופה לאהבה
כמה שחיפשו, כמה שחקרו,
לא מצאו בשום-מקום בכלל,
תרופה לאהבה
אני קורא לך, קורא לך,
אבל אני לא קורא רך מספיק
כי אין תרופה לאהבה שנלחשת באוזני
אין צורך להיות נסלח על דבר
שהיה אמור לקרות.