ארנבים רעים פשטו על העיירה עם שחר
אלו היו "ארנבי הזעם" הידועים לשמצה,
ב-של מנהגם לפשוט את עור אויביהם
הם חיכו בשקט לשיירה של מר זאב
והפציצו אותו במרגמות וקליעים
מר זאב לא נשאר חי
וגם לא כל מי שהיה אתו בשיירה
אבל בתו, ילדת הזאב, נשבעה לנקום
ובוקר קיץ חם אחד, אחרי עשרים ושתיים שנה,
היא יצאה בראש פלוגה סוערת של תנינים וכרישים
לפשוט על האחוזה של "ארנבי הזעם"
המלחמה הייתה סוערת ומלאת חדווה משני הצדדים
ותבעה הרוגים רבים,
אך הניצחון היה מובטח,
לילדת הזאב,
אשר ערפה את כל ראשיהם של "ארנבי הזעם"
ושיפדה אותם על יתדות סביב החומה
שהייתה ידועה בשם "חומת ארנבי הזעם"
ועתה היא ידועה בשם "חומת הנקמה"
אלו היו הימים בהם התמנון הגדול "מר ראש"
שכונה כך ב-של ראשו הגדול,
צפה בקרב ממעמקי האוקיינוס האטלנטי
לא הייתה לו יד בקרב,
והוא לא היה בעדו של אף-אחד מהיריבים,
אלא רק בעד עצמו
מקרקעית האוקיינוס האטלנטי הוא רקח תכנית
כיצד להרוויח מניצחונה של ילדת זאב
אך כמו ש"מר ראש" נוכח במהרה,
ילדת זאב לא הייתה ילדה תמימה
וההתקפה המונעת על "מר ראש" וצבאו הייתה מוחצת
הקרב התבצע בלב ים והיה מהיר ואכזר
"מר ראש" איבד את כל צבאו ושליש ממוחו,
אך נשבע לנקום באותה ילדה חצופה,
שמנעה ממנו לנצל אותה ברוב חוצפתה. |