"בוא, בוא ותעזור,
לשפוך טיפה של אור,
לתוך ה-חור,
החשוך הזה"

זה טוב לנו מה שאנחנו עושים,
להדליק גפרורים
להדליק אנשים,
להדליק מחשכים

בערב אבוקות בוערות על ראשי ההרים
וכל הראשים מתפללים
לא ידעתי מה טוב ומה לא,
עד ששאלתי אנשים חכמים

ההורים שלי לא היו חכמים
גם לא המורים, המדריכים והמחנכים
אפילו לא הסופרים בספרים,
רק רבני ישראל הגדולים

המבוגרים אמרו מה לעשות ומה לא,
אבל לא סיפקו הסברים מספקים
גם מה שהם אמרו התגלה כ-לא נכון,
בגלל זה עשיתי סמים

כשהייתי קטן מאוד,
כבר אז צצו השאלות
כל המבוגרים התחמקו מתשובות,
אמרו "אם לא תדע יהיה לך קל מאוד"
אבל זה רק היה קשה יותר,
עד אשר נקעה נפשי למות
לא ידעתי מה אני עושה לא בסדר
ויותר מזה - מה אני חושב לא בסדר
לא ידעתי מה טעם בחיי
האם המטרה שלי בחיים היא להשיג כסף?
כל אחד יודע שזה טיפשי,
אפילו העשירים מאוד בעצמם

לכן לא הייתה סיבה להתקיים
אתה אוכל כי אתה רעב
אתה יישן כי מחר קמים
ועוד הפעם ערים ואז ישנים

את הידע הם שמרו מאוד עמוק,
גם כשרציתי גם אני לכתוב
הם לימדו אותך מתמטיקה ואנגלית,
אבל לא את מהות החיים

וזה תמוה - כי כולם חיים
אבל לא כולם צריכים לדעת מתמטיקה ואנגלית
ואם הם לא יודעים את חוקי החיים,
(לא אלו שהמציאו האנשים -
אלא חוקי האלוהים)
אז איך בכלל הם יצליחו לעמוד על רגליהם,
שלא לדבר על לחיות חיים מספקים

העולם לא חייב להיות קשה
החיים לא חייבים להיות כואבים
זה אנו שעושים לעצמנו ואיש לרעהו את זה
ואחרי זה בוכים ומתלוננים

האחריות היא על כל אחד ואחת,
מהגדול ביותר עד הקטן ביותר
לכל אדם בכלל יש כוח להזיז עולמות,
אבל צריך ידיים שלובות

זה קל להאשים אחר,
אבל קשה להיות בסדר
זה קל להגיד הוא לא בסדר,
כשאתה עצמך מוצא תירוצים למעשים הכי מתועבים שלך

שמתי לב שאפילו אנשים שעושים רע,
רואים את עצמם קורבנות של אחרים
ויש להם מגילות של תירוצים,
לכל המעשים הרעים שלהם,
שהם מסבירים שהם בכלל לא רעים
ומוצאים להם אלף אלפי תירוצים,
כאילו הם-הם הקורבנות של אחרים

אדם רע לא חושב שהוא רע
ויש לו אלף תירוצים מעוותים להוכיח את זה
אבל כולם נשענים על תפיסת מציאות מעוותת,
בה בעיניהם המציאות מתנהלת אחרת ממה שהיא באמת

ומי יודע איך באמת מתנהלת המציאות?
רק הרבנים והמקובלים הגדולים
לא כל מי שקורא לעצמו רב ומקובל הוא באמת גדול,
יש ביניהם רבים רודפי כבוד
אבל יש רבים יותר שהם רבנים ומקובלים אמתיים
ורואים את עצמם כשליחים של האל

הם לא יהירים ולא עזי פנים
ומכבדים אפילו את האויבים
הם יודעים שאדם טועה הוא רק אדם טועה
והוא כאבק פורח ברוח

הסודות של היהדות -
ככל שהם מתגלים יותר,
כך נחשפת חוכמה עמוקה יותר,
שהיא עמוקה מקרקעית האוקיינוס
כל הפילוסופים שהאינטלקטואלים אוהבים -
הם ליצנים בעיניי המקובלים האמתיים

כך שאם זה לא פשוט,
דבר ראשון על אדם לבדוק את עצמו
ולשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות למען סביבתו,
כדי ששפע וטוב העולם גם אליו יבוא
ומה הוא יכול לעשות למען עצמו,
כש-כל מה שחינכו אותו מיום שנולד -
זה איך לפגוע בעצמו.