|
20.2.21
לדחוק
את הבלאגן
למרפסת האחורית
של הראש
הוא כבר לאיבוד
אני אבודה
והראש קל
ובקלות הראש
להכביד על רגליי
ללכת קדימה
כי העבר
עתידו להוות
אותי
ושקעתי
כי איך השמש
יכולה לזרוח
מבלי חומה
כי עורה
כבוי
על אף שניסיתי
לצוף על קו האופק
בים של טרנר
ושום מונק לא צעק
והבלאגן
והאבדון
על האדן
נשמתם כעדן
צופים בחושך
ארוכות
מחליף אותי |
|
|
באולימפיאדה
הבאה עלינו
לטובה: הדיפת
בלוקים, הטלת
בקבוקי תבערה,
וקליעה ממרחק
בילדים ערבים.
אכן, מזרח
תיכון
חד"ש.
דור שלם רוצה
לישון. ועכשיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.