הנה הוא קם, הנה הוא כאן,
בלי יותר מדי פלפולים, הוא פותח בדהרה
כמו נמלה קטנה, כמו תולעת זוחלת,
כמו עכביש הטווה קורים בסבלנות
הנה הוא משליך את העבר ופניו נשואות לעתיד
הנה הוא כאן בכל רגע הווה שבונה את הרגעים שיבואו
והם אומרים, לא, הוא לא שווה,
ומצפים לרומן האמריקאי הגדול בהיסטוריה
עוד מהמילה הראשונה
קודם כל הוא צריך ללמוד לכתוב,
ללמוד את האותיות, א' ב' ג'
כשיידע לכתוב אימא, אבא ובמבה,
זו כבר תהיה ההתחלה
ואז יהיה על מה לדבר
בינתיים זה רק גרגיר מהראשונים מזה אלפים
וכל מגדל קלפים מתחיל משני קלפים
אחד יציקה ושניים בטון
ואולי נגיע לגג הצריח כשתחלוף הסערה
בינתיים אין מה להפסיד והדרך עוד ארוכה
וגם אם לא נגיע, לפחות ניהנה מהדרך.