האמירה "יום הבחירות הוא חג לדמוקרטיה" היא קו ההגנה האחרון של
הפוליטיקאים. אחרי שכשלו בניסיונות שכנוע בגלל מצע קלוקל
ורטוריקה אנמית, הם מנסים לפרוט על מצפונו של האזרח. "בוא,
תשתתף בחגיגה" הם קוראים לו אגב קריצת עין נואשת שמשמעותה
"בבקשה, תן לי את קולך". אודה ולא אבוש שגם אני נמנה על ציבור
התמימים שליבם נכמר על אותם מתחננים בעניבה שהשתדלו כל כך. אלו
המוכנים ביום הבחירות לשאת על גבם מצביעים כל הדרך עד לקלפי
ובלבד שיזכו בעוד קול.
עמוס בתחושת גאווה דמוקרטית, התייצבתי בקלפי. שום תור לא היה
שם, מן הסתם כי שאר האזרחים העדיפו למצות את החג במקומות
אחרים. שלושה אנשים בעלי חזות פקידותית ישבו ליד שולחן ארוך.
הם דווקא שמחו לבואי אולי כי סוף סוף נזדמנה להם תעסוקה כלשהי
במקום האזנה לזמזום מנורת הניאון. אחרי שווידאו כי הנער מתעודת
הזהות והקשיש המקריח שמולם, חד הם, הושיטו לי בחגיגיות מעטפה
רשמית.
כל הדרך לפרגוד שיננתי בלב את אותיות המפלגה שתזכה בקולי. כבר
קרה לי בעבר שדווקא ברגע המכריע התבלבלתי באותיות ונטלתי את
הפתק הלא נכון רק כדי לקרוא למחרת בעיתון שבקלפי שלי ניתן קול
בודד לרשימת העגלונים או התימנים או האימהות היחידניות. בעוד
בני ביתי תמהים מי משכנינו טיפש דיו כדי לבזבז את קולו באופן
שכזה, אני שקעתי עמוק בכורסא וביקשתי להיעלם מרוב בושה. למוד
ניסיון נכנסתי אל מאחורי הפרגוד כשאני חדור מטרה: הפעם לא
אפספס את הפתק הנכון.
מולי נפרש מגש דומם עליו נערמו פתקים שונים שנדמו בעיני
לסוכריות בחנות ממתקים. כל פתק מנסה לפתות אותי בעזרת צירוף
אותיות בעלות משמעות או באיזה משפט קצרצר מתחתיהן. "אל תפשל"
הזהרתי את עצמי וחיפשתי את הפתק עם האותיות שלי. בעודי מחפש,
החלה מנגינה מתנגנת באוזניי. התאמצתי להתעלם ממנה ולהתרכז
בפתקי ההצבעה. עיני נתקלו בצירוף המוכר וידי הושטה אל הפתק
הנכון, זה שחיפשתי. הידד, הצלחתי! אורות צבעוניים נדלקו.
האותיות החלו לרטוט ואז הגבירו קצב ופתחו בריקוד סוער בהתאם
למנגינת הדיסקו שהתנגנה עכשיו. עשן מתקתק מילא את החלל והפך את
צבעי התאורה לבליל צמר גפן ורוד. למול עיניי ממש, ב' מפתק אחד
קפצה לפתק השכן כדי להתחבק עם ל' שקיבל אותה בחיוך רחב כמו לא
היו שניהם עובדים במפלגות יריבות. ג' התקרבה לקצה הפתק שלה
והתנשקה ממושכות עם ק' מהפתק שליד. ט' ו-ר' התגפפו בלי בושה
ככה באמצע החדר. מ' המנוסה, שכבר השתתפה בכמה מערכות בחירות,
קפצה לפתק של  י' הצעיר והנחתה אותו איך ואיפה לגעת כדי לעשות
לה טוב. האות ח' לקחה שאיפה עמוקה מנרגילה, פלטה את העשן הצידה
ואמרה לי בניגון מחורפן עד מסטול "אחי, מה אתה עומד בצד, זו
מסיבת חילופי זוגות הכי טובה בעיר, יאללה בוא תצטרף". הבטתי
סביב. האותיות זנחו את עמדותיהן במגש והסתדרו בזוגות. לא לצורך
עליה לתיבת נוח הם הסתדרו כך כי אם כדי להשתתף באורגיה הסוערת
שהתנהלה מול עיני בין תחומי הפרגוד.
בחלומותיי הפרועים ביותר לא חלמתי שאני, האזרח המהוגן שעל גבול
הקשישות, נצר למייסדי נס ציונה וקניון איילון, אטול חלק בסדום
ועמורה כזה. וכי מה זה טיול בטבע או שיטוט מול חלונות ראווה
ביום בחירות לעומת בילוי במיטתה של נ' התוססת, בעלת שני הקווים
הישרים המתכנסים לנקודת חיבור, זו שבגיל צעיר היא בזווית חדה
ועם השנים מתעגלת ברכות מפתה.
להגנתי אוכל לומר שלא אני יזמתי את המגע עם נ' אלא היא זו
שמשכה אותי אליה. ללא שום בושה נעמדה ערומה מולי, פשטה את
בגדיי והשליכה אותי למיטתה. נ' הצמידה את שפתיה לשלי ולשונה
התניעה בי מעיין נעורים שיבש. בשלב מסוים לחשה על אוזני בקולה
החם  שגם אחותה מעוניינת. לא הבנתי והיא התרוממה ואמרה "מה אתה
טמבל? אני מציעה לך שנעשה את זה בשלישייה". פעם בצעירותי היו
לי פנטזיות מסוג שכזה, כאלה שחיי הנישואין והשנים החולפות דאגו
להשכיח. והנה במפתיע, בזכות הבחירות הן זוכות לעדנה. אף אחד לא
רוצה להצטייר כטמבל ולכן במקום להגיב ישירות בחרתי בשיטה
היהודית הידועה ועניתי בשאלה. "מי זו אחותך?". היא ענתה שאחותה
גבוהה ורזה כמו דוגמנית. חייכתי ונ' השמיעה שריקה חזקה, הפרגוד
הוסט ו-נ' סופית הצטרפה אלינו. נהיה קצת צפוף אבל הסתדרנו.
הלוואי שיתוף פעולה פורה שכזה בין כל הסיעות בכנסת ישראל.
מה אומר לכם רבותיי. נ' ואחותה ראויות להדליק משואה ביום
העצמאות. הודות להן גמרתי במילים "ולתפארת מדינת ישראל". איזה
מרץ נעורים שובב, איזו חדשנות, איזו גמישות מחשבתית, איזה
תמרונים גופניים. אם חשבתי שממרום שנותיי כבר חוויתי וראיתי
כמעט הכול, באו האחיות נ' ולימדו אותי פרק חדש בהלכות מיטה.
בצהריים חזרתי הביתה גמור לחלוטין. בקושי הצלחתי לטפס במדרגות
עד לדירתנו שבקומה השנייה. "מה יש לך?" שאלה האישה בטון מודאג
כשוויתרתי על ארוחת הצהריים והתכסיתי בשמיכה. "הבחירות האלה
גמרו אותי" מלמלתי בתשובה ובתוך רגע כבר הייתי עמוק בתוך שינה.
שנת בחירות.