בנימין וולמן / בין הפטיש והסדן |
בין סכינו של
שוחט
וסכינו של מעקר
רועדים
באימת מוות
טלה בן
יומו
שאמו נרצחה
וגור של חתול
אשר אמו עוקרה.
גם אני ניצב
שם
בין פטיש מרצחים
וסדן מסרסים
ממתין למוצא פיו
של תליין
פניו פני כומר
קאדי או רב
מצפה
למעשיו של שטן
בן תמותה.
אבדה תקוותי במולידיי
שחמדו חייו של
עולל בן פר
אובדת תקוותי בחבריי
ששותים דמו של
תינוק בן חתול.
מעולם לא פניתי
למרצח -
הנח ידך מהטלה
הזה!
דבריי היו נישאים
לשווא.
פניתי לחבריי -
הניחו ידכם מהחתול
הזה!
ידם האוחזת בסכין
מסרסים
השבתני בזעם שתיקה.
פעם תהיתי
פני גדרות התיל
המאיימות
וחומות מחנות
ההשמדה הבצורות -
'וודאי יש צדיק
אחד בסדום
שלא ישפוך דם
נקיים
צדיקה אחת
בעמורה
שלא תשלח ידה
בחפים'
הנה התבדיתי בסופה
של דרך לאנחות.
בזה העולם על
כל מעלותיו
ומורדותיו
פינו מדבר גבוהה
לבנו אומר
נמוכה
לעולם אינם
שווים
ידי כולנו מגואלות
בדם
נקיים
יום השחרור יבוא
לחפים ולחפות
כשחיות מסוג אדם
תעלמנה מנוף של
חיים אמתיים
לאנחות
כאשר כל כולן
תובאנה
ללא שמץ של
כבוד
למנוחות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|