איפה היא הייתה כשאמרתי לה לבוא?
היא הייתה עסוקה בכל, רק לא בי
היא טיילה על חוף הים, יחפה,
כשהגלים מלטפים את כפות רגליה
היא התפרקדה בשדות, עירומה,
כשהשמש מלטפת את גופה
היא ישבה בברים ומועדונים, מפתה,
כשהיא עטורת שכבות איפור ומחשופים
היא ביצעה סיורים בחנויות בגדים, קונה,
מעמיסה ערימות בגדים על דלפק הקופה
היא גידלה את הילדים, הפועים,
כשהיא מלמדת אותם מה אסור ומה מותר לפי הבנתה
היא למדה שפות ושקעה באמנות ופילוסופיה, לימודים,
בשביל שהמוח יטחן משהו ראוי במקום לטחון אוויר
היא שוטטה ברחובות בשעת שקיעה, לבד,
כדי לספוג קולות ומראות וריחות
היא עבדה במשרדים קטנים, פרנסה,
כדי שיהיה לה כסף לחיות
אבל לפעמים היא הייתה באה אליי כדי לנוח
היא הייתה שותה קצת אלכוהול,
קצת מעשנת גראס,
מבקשת שאלקק לה קצת,
מלטפת אותי על שיערי,
נושקת לפי,
יורדת לי וחוזרת לחייה בכסות החולמים,
שהיו גורמים לה להרגיש טוב יותר עם עצמה

ואני הייתי נשאר לבד, מאוהב,
אבל יודע שהיא של אף-אחד
חושב עליה ומאונן, הוזה סרטים כחולים,
איך היא באה אליי ועושה איתי אהבהבים
חולם על אהבה איתה, בכסות החולמים,
שפורשים את ברכתם על אהבתנו
וכדי לפצות עצמי על חסרונה,
על ביקוריה המועטים,
על אהבתי ותשוקתי אליה ש-רק מעט מתממשת -
בוגד בה עם נשים אחרות,
נפקניות ותאוותניות,
שאף-אחת מהן לא מגיעה לקרסוליים שלה
ואז חוזר לביתי הקט ובוכה,
כאב אי-צדק על אהבה לא מספקת,
לא ממומשת
כי היא רק לה שייכת
ולא לאף אדם אחר.