אתה האחד, על הרצפה
וכבר אינני יכול לעזור  
רק לשמור שלא תחפור.
אתה, על הרצפה
ברגעים של מבוכה
נותר לשבת לצדך
מתחת לחופת העולמות הנשגבים
ולשמור
שלא תחפור לעצמך בור.


אתה השני,  כמעט בשמים.
אבל אני מצליח לראות
אותך ואת החיוך שלך
כשאתה מושיט לי יד.
אינני יכול לתפוס אותה
באמת שאני מנסה,
כשאתה לוחש לי :
' בוא כבר בוא כבר
שמרתי לך כיסא '.


שנינו על הדשא
שוכבים  עיניים לשמיים
שרואות עמוק משם
את מה שלא רואים מכאן
לי יש הכול
לך יש כלום
זה אומר שגם אין לך עוד גובה ליפול
זה אומר שום דבר על הכול
זה אומר שום דבר על הכלום.


שנינו  מחזיקים ידיים
כמו מלאכים
טסים בג'מבו משל עצמנו
בלופ אינסופי
הרחק מהכיסא המלכותי
אתה  -  יודע שאין לך את הכול
ואני  - את הכלום המופלא שלי,
נטשתי
בחלום.