160 סנטימטרים מיטה
מרחק קילומטרים בינינו
שוכבים בה שנינו, אני ואתה
תוהים מה יהיה גורלנו
אני, דמעותיי מרטיבות את הכר
אתה בשתיקה מתעטף
בחדר שבו הריח מוכר
שעכשיו את הבטן שורף
הגב שלי מופנה לגבך
המרחק רק גדל והולך
אני בשלי, אתה בשלך
כמה זמן זה עוד יימשך?
מרימים את הקול, מנסים לדבר
מרגישים איך הכל מתפרק
אתה ואני לא מצליחים לתקשר
הלוואי שפשוט נתחבק
שנבליג על הכל, שנזכור לאהוב
שניקח קצת אוויר לנשימה
שנוכל להיות, לראות מקרוב
להרגיש מגע יד חמימה
160 סנטימטרים מיטה
שקט מחריש בה שורר
אני רדומה, וכך גם אתה
מקווה כבר שלא אתעורר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.