בא אליי עם סתיו שלכת
להתל לבי, להפכני לעבד
בחדרי-חדרים התכנסתי עם חבריי
רציתי לפזר טללי ספקותיי
ישב במרפסת, שתה תה אזדרכת
מולל משפטים כמו חרוזים על חוט שרשרת
לא באתי אליו, הייתי גאה
רציתי אותו למוטט, להפוך לסחבה
ראה אותי, לא אמר דבר
לקח את כובעו ויצא במחילה
לבד נשארתי עם עיצבוני במיטה
עתה אין לי כלום, אין לי גבינה
לכן אזרתי אומץ ויצאתי לגינה
עדרתי ושתלתי והשקתי אותה
אולי תפרח לי שקדייה
ראה אותי השכן וצחק צחוק מוזר
את שוטה כמו עשב בר, אמר
אך לא נעלבתי, מיד הלמתי
והוא נפל לבור שחפרתי
אותו קברתי גם השקתי
אולי יצמח לי שכן לעגני
שיפיג את בדידותי
אך הוא קם מהאדמה
זומבי בתחפושת של אישה
אותי לקחת רצה
לעולם בלי הכרה
נסתי על נפשי, הייתי נפחדת
לא רק זאת, גם גרפתי שלכת
אך בכל זאת - הוא אחריי
צוחק צחוק מוזר ומבקש חיי
בחדר הסתגרתי וקראתי לעזרה
אך עזרה לא באה ונותרתי בודדה
דפק בדלת איש עם כיפה - רצה נדבה
ואז רצח אותי במגרפה
מיד ירדתי לגיהינום שאולה
קיבלתי מגרפה כאות תודה
ומיד התחלתי לגרף את הגינה
מה מצאתי שם אם לא את השכן
שנפל לבור, נרדם ונותר אילם
מיד אמרתי לא אוותר
את ראשו ערפתי בטרם יתעורר
כאב ראשו ראש קשקשים הוא
ועורפו עורף פר הוא
לבו לב אבן הוא
ולבי נמס הוא
ביקש ממני להינשא - הסכמתי
מאז אני מוכרת ברחוב בתור -
אשת הזומבי
בתור אשת הזומבי אני צריכה לעשות הרבה דברים
כמו לעשות קניות ולהמס את הקרחונים
עבודה רבה מצפה לאישה צעירה
ש-רק רצתה לא להיות בודדה
אך כל זאת כאין וכאפס
לעומת ילד הזומבי שביקש עצה -
איך להיות זומבי טוב ולא להיחשף לקללה
מיד אמרתי לו -
'קח את המגרפה
היא כל אשר לך
תעדור, תשתול ותשקה
ותצמח לך זומבית שקדייה
מלאה תפרחת - לבה זהב
ואת כל אשר לך - תיקח
מיד חפר הוא ונעלם בבור
את פניו לא אזכור
שוב נשארתי בודדה
רק אני ומשאלה. |
