כמה זה קל
לראות אותך בבוקר
מסדרת מהר
את הבגדים של הביוקר
ויוצאת ויוצאת
משאירה אותי לבד

כמה זה קל
לבכות אתך ביחד
מסדרת לאט
איפור שכבר נמרח
ויוצאת ויוצאת
משאירה אותי בצד

השדות מלאים
נרקיסים כמוני
בצדי הדרכים
בודדות הסתווניות

כמה זה יפה
לשתות אתך קפה
הראש מסוחרר
לא חושב על שום דבר
ומחר יש שקיעה
בתשע בכיכר

השקרים מלאים
בפרטים כל כך ריקים
אני לא מהמר
בשולחן של הכבדים

למה זה קל
לראות אותי אורז
ועוזב ועוזב אני לא כל כך
חושב

על שדות מלאים
בנרקיסים של חורף
האביב כבר חולף
וזה לא כל כך עוזב