|
כמה זה קל
לראות אותך בבוקר
מסדרת מהר
את הבגדים של הביוקר
ויוצאת ויוצאת
משאירה אותי לבד
כמה זה קל
לבכות אתך ביחד
מסדרת לאט
איפור שכבר נמרח
ויוצאת ויוצאת
משאירה אותי בצד
השדות מלאים
נרקיסים כמוני
בצדי הדרכים
בודדות הסתווניות
כמה זה יפה
לשתות אתך קפה
הראש מסוחרר
לא חושב על שום דבר
ומחר יש שקיעה
בתשע בכיכר
השקרים מלאים
בפרטים כל כך ריקים
אני לא מהמר
בשולחן של הכבדים
למה זה קל
לראות אותי אורז
ועוזב ועוזב אני לא כל כך
חושב
על שדות מלאים
בנרקיסים של חורף
האביב כבר חולף
וזה לא כל כך עוזב |
|
|
בגיל שישים
תגיע פעם שניה
לחלל
יצא בפתק
העתידות
בבזוקה של
גון גלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.