צִ'לְּבָּה לְעוֹלָמִים
---------------------
 
הַמִּילָה וְהַתְּמוּנָה הָלְכוּ מַכּוֹת.
רָבוּ עַל צַעֲצוּעַ
דְּחִיפוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל יְלָדוֹת בַּגַּן.
הָעַצְמָאוּת שֶׁלָּהֶן הָיְיתָה שְׁלַב הִתְפַּתְּחוּתִי
שֶׁדָּרַשׁ אֶת קָרְבָּנוֹ.

כְּשֶׁהֵחֵלּוּ זַעֲקוֹת אֵימִים
הַגַּנֶּנֶת רָצָה לְהִתְעָרֵב
' הִיא אִיכְסׇה פִיכְסָה
חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא יוֹתֵר טוֹבָה מִמֶּנִּי'
(מִשְׁפַּט שֶׁשָּׁמְעָה בַּבַּיִת מֵהוֹרֶה א' אוֹ הוֹרֶה
ב')
יִבְּבָה הַתְּמוּנָה.

' אֲנַחְנוּ נְלַמֵּד אֶתְכֶן  לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה
לְמַעַן הֶעָתִיד'
נִיסְּתָה הַגַּנֶּנֶת לְהַרְגִּיעַ
בְּקוֹל מַרְצִין.

'לֹא וָלֹא'
בָּכְתָה הַמִּילָה חֲרִישִׁית
' צִ'לְּבָּה לְעוֹלָמִים! '