עטוף ברקים הוא שוטט במדמנות חולניים
הבזיק הבזקים של אורות מסנוורים
ירד אל המים וטבל שם, המים רתחו
חורר חורים בחלומות, הילדים בכו
רק אתמול היה עלם קט,
רך עיניים ועדין פנים
עתה הוא אל מפלצות השאול,
בא להזרים חשמל בכל באי עולם
הלילה אפל, הלילה רטוב והוא חברו
בחץ וקשת מפלח את לבו
זורע זרעים של אימה ושטנה
מעורר את כל המפלצות הקבורות בגינה
כתר לו והיא השמש
היורה הבזקים של אש
דמעות לו והן הגשם,
המוטחות ללא הרף בלילות אפופי ערפל
עיניים לו והם הכוכבים,
מביטים מ-כל פינה ביקום
והד נשימתו הוא רוח סערה,
המפשיט את העצים מעלוות העלים
הו, מה גדול הוא כוחו,
הנספג במעמקי תהום
הו, מה גדולה היא תבונתו,
המניעה גלגלי מרום. |
