מיתרי קולה של
ההיסטוריה
נחתכו
הכיצד תאמר דברה?
בינתיים,
חיות מסוג אדם
משכתבות
מילניום שחלף
מסלפות
יום אתמול שעבר.
אלהים אם נולד
הפך לשוכן
עפר
הכיצד ישפוט אותנו?
בינתיים,
אנו מנצלים חלשים
מאיתנו
דורכים על דמם
ברגל גסה.
איך נדע מה
ארע
מה באמת
קרה
לו כוחנו היה
חפץ דעת
אם רק יכולנו
לשאול?
ההיסטוריה כבדה על
כתפינו
משקלה רב על
מוח רופס
אשר זה מכבר
מת.
בבית דין של
מטה
אין אשר ישפוט
אותנו
לכולנו חרות לשלול
חרותם של
אחרים.
דמם אינו זועק
מאבנים
שאיבדו לשונן
מאדמה אילמת שלא
פצתה פיה
מעולם.
אנו שואפים אוויר
נקי מן העולם
נושפים רעל
בתמורה
בחוסר תודעה שלמה
ללא שפה
בין עריסה מעלה
חלודה
עד בור קבר
אפל
מתפורר תחת שוכני
עפר.
בין שם לכאן
מאביב עד סתיו
במחזוריות של אימה
קבועה
אשר טרם הסתיימה
רק זאת
נדע -
להשמיד להרוג
לאבד. |
