|
מתיקות לשונך על לשוני
זיכרונות של סתיו ושלכת בפרדס רטוב
הבטחות מתוקות לעת ערב
כשהירח צונח בדממה ומפר הבטחה
על אספלט השבילים נושבת רוח פראית,
שמאביקה את השבילים בחול עפר דקיק
צעדיך שם עוד נוכחים
כמו הבטחה שהבטחת
ואני ואהבתי עוד מחכים. |
|
|
חרגול, עורך
משנה ובועז רימר
טסים בכדור
פורח.
פתע מודיע
הטייס: עקב משקל
עודף אנו בסכנת
התרסקות, נא
היפטרו מחפצים
מיותרים.
חרגול משליך
סלוגן, ומסביר:
יש לי הרבה
כאלה.
עורך המשנה
אומר: יש גם
הרבה כמוני,
וקופץ החוצה.
בועז מביא נוגרה
לחרגול, משליך
גם אותו ואומר:
היה לי אחד יותר
מדי מאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.