ובלילה בלילה
כשזה היא והכר
הלב שלה בכל
מכאוביו נזכר
היא שוקעת עמוק
מתכנסת בשקט
בתוך ראשה
בלי קול היא צועקת
בצלילים מחרישים
מבזיקים המראות
פורקת הכל
במליחות הדמעות
משינה לא שינה
היא בוכה מתעוררת
לא מוצאת מרגוע
למחשבתה הסוערת
מדעתה הטרופה
אין לה מנוח
אין לה לאן אבל
היא רוצה רק לברוח
בחדר ההוא
נמצאת עם עצמה
והכר הרטוב
וקולות נשימה
הוא ישֶן לידה
חרישי ודומם
לא מצליח להבין הוא
את לבה המדמם
חסר כל מושג
נם בשלווה
לא יודע אמת
עוצמת כאבה
הוא שאל וניסה
דאג לשלומה
הרעיף אהבה
הרגיש שנעלמה
והיא נלחמת חזק
בכל שעה ודקה
בכח שיניה
את עצמה מחזיקה
לא לשבור הכלים
לא לפוצץ הכל
לא לעלות אל הגג
להיזרק, ליפול
לא להשליך החיים
להישאר חזקה
כי בלעדיה הוא לא
רוצה לחיות עוד דקה
ובלילה בלילה
כשזה היא והכר
הלב שלה בכל
מכאוביו נזכר
היא שוקעת עמוק
מתכנסת בשקט
בתוך ראשה
בלי קול היא צועקת
הוא ישֶן לידה
חרישי ודומם
לא מצליח להבין הוא
את לבה המדמם
חסר כל מושג
נם בשלווה
לא יודע אמת
עוצמת כאבה
והיא נלחמת חזק
בכל שעה ודקה
בכח שיניה
את עצמה מחזיקה
לא לשבור הכלים
לא לפוצץ הכל
לא לעלות אל הגג
להיזרק, ליפול. |
