|
הילדה שלי
הגדולה
הבכורה
כבר לא
כל כך
קטנה
וכנפיה מוסתרות
מתחת לערימות
תלתלים תלתלים
זהובים.
''אמא'', היא מבקשת
''עזרי לי לפרושן''
ואני מלטפת
ערימות ערימות
של פחדים
וזאבים
מרדימה
חרש- חרש
ומחבקת
-
ט''ו סיוון התשע''ט- 17.6.2019
1:44 |
|
|
מכירים את זה
שאתה חושב באמצע
הלילה על משהו
ממש, ממש, ממש
מתוחכם, ואתה
יודע שאתה חייב
לכתוב על זה
סלוגן כי כ ו ל
ם יצחקו מזה,
ואז כשאתה קם
בבוקר אתה לא
זוכר מזה כלום? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.