[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קפה שחור וצעיף לבן
פוגשת אותי בכניסה לבית הקפה
מחייכת, אבל רואים שהיא בכתה
מובילה אותי לשולחן ליד החלון

מזמינה לי שוקו חם וקרואסון
אומרת גדלת מאז,
איפה היית כל החיים שלי
פתאום זה נשמע לי כמו זעקה,
כשהיא שואלת את זה

אומרת זוכר כשהיינו ילדים קטנים,
לא היינו עוזבים זו את זה
את אישה עכשיו, אני אומר
היא מחייכת בסלחנות
ושותקת כל זמן השיחה שלא התרחשה

ביציאה היא שואלת אתה פנוי?
יש לך מישהי?
יש לי את החתולה שלי, אני אומר
היא מחייכת, בוא אליי, יהיה לנו נעים
נתחמם, נתכרבל, נשגה באינטימיות
אבל אני צריך להאכיל את החתולה שלי,
אני אומר
היא מחייכת חיוך עצוב ומאוכזב,
העיניים שלה לא מחייכות
חשבתי שאני לא לבד,
היא אומרת והולכת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נ...
נח...
נחנ...
נחנקתי - שמחים?
יכולתם לפחות
לעשות את עצמכם
כאילו שאתם
עוזרים לי אבל
לא... חשבתם שזו
עוד פארודיה על
"נחמן מאומן"...


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/1/21 5:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה