[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יובל לפיד
/
גישוש באפלה

לרוב מרגישים בזפת רק כשהיא מגיעה לצוואר, אי אפשר יותר לתרץ
את השקיעה.
אחרי הפאניקה וכמה פיתולים שמחמירים את המצב מגיע קול
ההיגיון:
'אני צריך מישהו שיושיט לי ענף מהגדה'
אבל נניח שלא מדובר כאן על זפת או ענף, נניח שזה הגיע עד
צווארך בשתיים בלילה כשאתה לבד בבית.
אין למי לקרוא, אין זמן לחכות לבוקר.
מה עכשיו?

זה צריך להיות קשור לזה שזאת לא זפת, זה כנראה יהיה נורא יותר
כשתבין מה זה אבל אז תדע מה מושך אותך לשם. מהרגע הזה תדע מה
יוציא אותך מזה.
זה לא יהיה קל, כמו שקשה לשתות אחרי שמתייבשים. זה יכול להיות
שיר לכתוב, או מכתב, אולי צעקה שצריך לשחרר, לפעמים מספיקה
החלטה.
אתה תרגיש את זה, תדע.
כל מילימטר שתצליח למשוך החוצה ייתן לך עוד כוח וכשתצא מזה
תוכל לעשות הכל.
רק תזכור איפה שקעת, הזפת יכולה לחזור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אל תסתכל על
הקנקן"




מתוך 1001
פתגמים מקוצרים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/21 17:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל לפיד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה