אני ממש אוהבת קומדיות רומנטיות.
נפגשים, מכירים, מתאהבים, לפעמים מיד, לפעמים זה לוקח קצת זמן.
ואז המשבר מגיע. תמיד. משהו גדול, כזה שמצריך הרבה סבלנות,
הכלה, סליחה. לצופה מהצד זה נראה בלתי אפשרי שזה יסתדר, כי זה
לא הגיוני לעבור הלאה ואיכשהו האהבה שלהם, השורפת, שקשה להאמין
שבכלל קיימת מנצחת והם חוזרים אחד לזרועות השנייה. זה מה שכיף
בצפייה, הידיעה הזו שבסוף הם יהיו ביחד.
ואני? תקועה בלופ אינסופי וחסרת מודעות במערכה השנייה. ממתינה
לסוף הטוב שלי או לפחות להתחלה חדשה.