|
בין קרעי חלומותיך
באשמורת אחרונה
פלשתי למיטתך בעד החלון
על כנפי השלווה
בבוקר תחושת הפרפרים
התפוגגה באור המסנוור
וגלי רוח חורפית
לקחו את שיירי הלחישות
את חוויות הלילה
ייחסת לדמות חסרת הקלסתר
אבל תחושותייך אומרות
שהיה זה איתי
שמש חייכה לך בינות עננים
לרגע של שעת רצון
אמרתי לעצמי זה עתה תורי
ללכת לישון |
|
|
נכנסנו הבייתה
אחרי ארוחת הערב
עם אנשי הניהול
של החברה, ואיך
שאנחנו מדליקים
את האור אנחנו
רואים עשרה
נערים בני 14
יושבים מול
הטלוויזיה,
צופים בסרט כחול
ומאוננים.
זה נוער זה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.