הירח זורח, לילה יורד
זה היה יום פורה
בו עשינו כלום בעצם
או עשינו הרבה

שמש מתנקזת לעבר האופק
צללים מתארכים כמו שלוליות
האנשים הבודדים יוצאים לרחוב
לנשום קצת אוויר נקי

נקי מתקשורת, נקי ממשפחה
שאומרת לך מי אתה
נקי ממטלות שלא נגמרות
כמו לכבות שריפות

השיטוטים ברגל מונוטוניים
אפשר לראות הכול ולפרש
הבדידות חותמת אפסות
והאפסות מזככת את המחשבות

הנה מכוניות דוהרות
לאן הן ממהרות
חלונות מוארים נפתחים
ראשי אנשים מציצים משועממים.