אסנת אינציגר-אלון / מקץ ימים |
לעבר הווייתי ,חשופה,
משירה אל העולם מבט.
ימים של כאב ועלבון באו עד רוויון
צובטים בלב קיומם הוודאי.
צימחתי איברים ואני כציפור
שולחת אותם אל האור
חפה מעלבון וכאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|