הילדה חבושת ראש, הילד שבור רגליים
היא חושבת והוא הולך
גן המשחקים הוא כל העיר ירושלים
אם מעלימים את הקירות אפשר לראות אפשרויות
אם מעלימים את המחסומים בראש אפשר לראות אפשרויות
הילדה מתנדנדת, הילד דוחף
היא מתנדנדת גבוה- גבוה
והילד דוחף חזק-חזק, את הנדנדה
היא אומרת שמגובה כזה אפשר לראות את הרי שומרון
והוא אומר שמנומך כזה אפשר לראות לה את התחתונים
היא צוחקת ושואלת -
"מה הצבע שלהם?"
והוא אומר - "אדום"
והיא אומרת - "לאאא... טעית, ידידי, הן כחולות,"
והיא אומרת את זה למרות שהתחתונים באמת אדומים
אבל דווקא הילד חושב שהוא טועה,
כי בנות יותר נבונות ותמיד צודקות
"בנות תמיד צודקות," אומרת הילדה כדי לבחון
"ברור," אומר הילד כדי לר-צות
"אני אומרת לאן ללכת ואתה הולך," אומרת הילדה כדי לבסס את
כוחה
"ברור," אומר הילד, "הרי את תמיד יודעת לאן"
"כי בנות יותר נבונות," אומרת הילדה
"ובנים יותר חכמים," אומר הילד
הם מתנדנדים ושמש שוקעת לתוך ההרים
האוויר קל ומבושם מהברושים
קול ציפורים הומייה מקהלה על צמרות העצים
חוטי חשמל קרועים, מזמזמים רחש חשמל סטטי
פה קבור הכלב... הב
פה קבור הכלב... הב
זהו עצם העניין - לא, זה עצם של הכלב
אבל הכלב מת מזמן - טוב, זה עצם העניין
"ידעתי שבסוף תסכים איתי," היא אומרת,
ומוסיפה עקיצה - "שמנמוך," |