אוּלַי זֹאת הַהַכָּרָה,
בִּי, בְּךָ, שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ,
לֹא הִתְאַחַרְנוּ,
הָאֹופֶק יִתְקָרֵב
יָפוּגוּ יְמֵי הַצְּלָלִים.
הָעֵת, לְלֹא עָשָׁן
נִצְעַד בְּאוֹר הַיּוֹם,
הָעִיר תִּש-ְמַח בָּנוּ
לֹא נִפֹּל, לֹא נִצְעָק,
נְדַלֵּג עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם.
בּוֹא נָשִׁיר אֶת שִׁירֵנוּ,
תָּבוֹא בָּנוּ ש-ִמְחָה רַכָּה,
בַּנְּשָׁמָה אֲשֶׁר בָּכְתָה
בַּלֵּב שֶׁלֹּא יָדַע נֶחָמָה,
אֲנַחְנוּ נְקַבֵּל הַכָּרָה.
עוֹלָם צָלוּל וְתָם
אוֹתָנוּ יְקַבֵּל בְּשָׁלוֹם,
זֶה מָה שֶׁיָּכֹלְנוּ
זֶה מָה שֶׁנְּקַבֵּל
וְנִהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם.
5/1/21
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי
|