אמא והתינוק גמל (בֶּכֶר) שלה, שמו שלמה, שוטטו סביב להנאתם,
פתאום שאל שלמה, "אמא, מותר לי לשאול אותך כמה שאלות?
אמא אמרה, "בטח! למה איבני שלמה, יש משהו שמפריע לך? "
שלמה אמר, "למה לגמלים יש דבשות?"
אמא אמרה: "ובכן שלמה, אנחנו חיות מדבריות, אנחנו צריכים את
הדבשות לאחסן שומן וידוע שכך אנחנו יכולים לשרוד ללא מזון או
מים".
שלמה אמר, "טוב, אז למה הרגליים שלנו ארוכות וכפות רגלינו
מעוגלות?"
אמא אמרה, "שלמה יא איבני, ברור שהם נועדו ללכת במדבר. אתה
יודע עם הרגליים האלה אנחנו יכולים לנוע במדבר טוב יותר מכל
אחד אחר! "
שלמה אמר, "טוב, אז למה הריסים שלנו ארוכים? לפעמים זה מטריד
את הראייה שלי ".
אמא אמרה בגאווה, "שלמה היקר שלי, אלה ריסים עבים וארוכים
לעזור להגן על העיניים שלנו מן חול המדבר והרוח".
לאחר שחשב שלמה אמר, "אני מבין. אז הדבשת היא לאחסן את השומן
כאשר אנחנו במדבר, הרגליים הן עבור הליכה במדבר ואלה הריסים הם
בשביל להגן על העיניים שלנו מן החול המדברי, אז מה אנחנו עושים
כאן בגן החיות?"

הערה חשובה: אם אי פעם הגעתם לביקור בישראל, אז תעברו בגן
החיות התנ"כי וצלמו את הגמל התינוק שלמה ואת אמו, אתם יכולים
לזהות אותם בקלות, יש להם גבנון, רגליים ארוכות ורגליים
מעוגלות וריסים ארוכים.

רגע! רגע! רגע!

האם כך אתם רוצים שהחיים שלכם יסתיימו, בגן חיות עירוני?

יש גרסה אחרת לסיפור, ששלמה הגמל התינוק הכין לעצמו ולאמו
כנפיים (עשוי נוצות יונה ושעוות דבורים שמצא בגן החיות) והם
עפו למדבר, שם שלמה פיתח כמה חידושים טכנולוגיים; טיפח מספר
חלקות של נווה המדבר הממלאים עצי תמר במדבר; ייסד עמותה למען
זכויות בעלי חיים בישראל וזכה בפרסים רבים, ושהוא ואמו חופשיים
ומאושרים עד עצם היום הזה.