בכל זאת הוא רושם את זה כאילו יש בזה טעם
כאילו האלים סוגדים לזה, כאילו השמיים נופלים
הוא לא מוצא סיבה ונגמרו לו החרוזים
שלהבת אש מותכת בצמתי התמרורים
הוא מחפש, לא נשאר לו מה
מ-כל מה שהוא נתן - לא נשאר מאומה
זרת פצועה, מבט יבש
אנפה פורשת כנף, חילזון מתייבש
ואם תגידי שאת אתו - מה הוא ייתן
את חלב חלציו, לפרוע חוב ישן
מדבר-מדבר, אבל איש לא שומע
נגמרו החרוזים והוא משתגע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.