לִפְנוֹת בֹּקֶר בִּקְבִיעוּת,
הָיָה פּוֹקֵד סִמְטָאוֹת צָרוֹת
וּצְמָתִים קָרִים מְנֻוכָּרִים.
פּוֹסֵעַ בֵּין הַצְּלָלִים
מְחֻיָּט בַּחֲלִיפַת חַיִּים.

מִבֵּין הַתְּרִיסִים הָיוּ בּוֹהִים
בִּתְמִירוּתוֹ הָיָה מַקְסִים,
לִבּוֹ הַחוֹשֵׁק אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה
לִבּוֹ הַפּוֹעֵם בְּחָזְקָה,
יוֹם בַּעֲקֵב יוֹם.

הַזְּמַן הֶאֱפִיר תַּלְתַּלָּיו,
אַךְ תְּהוּמוֹת לֹא הָיוּ בּוֹ.
בִּתְשִׁישׁוּת אֵיבָרָיו הָרָפִים
מַמְשִׁיךְ בְּנֶאֱמָנוּת דַּרְכּוֹ.

הָיוּ שֶׁבְּפֶתַח דַּלְתָּם, עוֹמְדִים,
לְהַשְׁקִיף בְּחָלְפוֹ,
לִתְהוֹת בִּיִּשִׁיּוּתוֹ הַבּוֹהֶקֶת,
עוֹד קָט וְהוּא כְּלֹא הָיָה
נֶעֱלַם עַל אַסְפַלְט הַמִּדְרֶכֶת.

30/12/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי