|
צלליות בחושך מהתלות בי שממיות
מחר מאחד לשני, כמו עננת יתושים
בלי להתכוון אני הולך ומועד
והארץ הולכת איתי לכל כיוון,
תחת גלגליי האוטובוס
תחת שמיי עננים כהים ממטירים עליי גשמים
ואני במרכז העניינים על ג'יפ נוסע בדרך לנחל,
לאסוף צדפים מימי קדם על חורבות מקדש אהבתי
כי תושיע ימינה ושמאלה בלי כל כוונה,
כאילו הלכה ולו שבה אל מה שהיה
וכל השירים והשדיים מרקדות סביב כמו לעשות
פצצות לגבות
חירמונים לעטינים בצד הדרך שם הדרך נגמרת
עייפות החומר גובה מחיר כבד
מהאיש העייף אשר לא הגיע אל מפתנו
והוא משווע וקצה נפשו
בערימות הקרמבו הפתוחות על שולחנו
כי תחת גלגליי האוטובוס נדרס אדם ב-צל
ובכיסיו לא יותר ממעות קטנות
לשעת לחץ בו ייפול לשבי ארגון טרור
אשר יזמום לבצע בו מעשים מגונים
כאילו הלכה השיירה - אבל לא באמת
כי זו רק קונספירציה של הממשל לשלוט בהמון
אורות מתחלפים ברמזורים לא מוצלים בחצות היום
והרוח עושה גלים ברשת הדייגים אשר בצפונות הירכתיים
וכאילו הייתה זו נחמה - אך זו נחמה פורתא
כי לא היו לה רשתות ללכוד פתיים
לחופת הנישואים אשר על גדות המוקיונים. |
|
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.