ואז באת אתה בין שברי בלאגן של חיים, של מכות, של שגרה.
ואז באת אתה ופתאום נחלה וחיוך ואוויר לנשימה.
המחנק בגרון, מגפה, פרנסה ועכשיו כל השאר משתפר,
חיכינו כל כך והגעת אתה וכבר לא ניתן להלין על החסר.
כי פתאום סתם ככה, בלי סיבה מתגנב חיוך קטן,
ומספיק מבט אחד עליך והכל פתאום מובן.
איך הגענו עד לפה ולמה הכול התעקב,
ודווקא עכשיו, ודווקא אתה זה שבא והמיס לנו את הלב.
אז באת אתה ועכשיו כבר מותר לעצור להריח ורדים,
כשהגעת הגשמת לשנינו חלום, והפכת אותנו להורים.
ועכשיו יש חיים שלמים להתאהב בך כל יום קצת יותר,
מבטיחים להציק, לשמור ולהגן ועל החלומות שלך לא לוותר.
ואז באת אתה ונכון שיש כאוס, אבל אנחנו כאן לדאוג ולשפר.
באת אתה ואתך הברכה והשקט וביחד תא משפחתי נייצר.
תודה שבאת אתה, הגעת  והשלמת בשנינו את מה שחסר.