מאופק עד אופק
מזריחה עד שקיעה.
תהילה חובקת עולם
עולם ומלואו חובק תהילתו.
דרך על במותי ארץ
הילך על במות הזמנים.
למשמע שמו
רפו ברכיים כמים
ראשים סבו אחור.
הרים רקדו כאילים
רקיעים רטטו ברוח.
בצמא גמאו את מוצא פיו
ברעב-את שיריו.
בשמן משחה משחו את ראשו
עטרוהו דפנה וכתר.
עתה משהועם זוהרו
וכבה אורו
נשאב כוכבו אל תוך חור שחור
אל תוך יקום רוחש רימת כוכבים.
כך חולפת לה תהילת עולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|