ההכרח לחיות ולעבוד
צו מוסרי, אלוהי, גורלי
שלא ניתן להתנגד לו
אלא במחיר של העולם כולו
ואיני רוצה לאבד את העולם.
ההכרח צורב בי
כעלבון במעמקי הנשמה
"אין לך ברירה"
הוא מטיח בפניי
חומה בצורה אל מול ייסוריי
קשוח, קשוח, אין בו חמלה
הציווי לחיות חרוט עמוק בתוכי
מתחת לכאב ולאימה המפרקת
מתחת לשנאה,
אולי במקום בו האהבה נולדת
נוכח בלידתה
או אף מקבלה אל העולם בזרועות רכות ובטוחות.
עליה הוא חומל
ומלטף את לחייה
אך עליי
עליי הוא מביט בקשיחות של אב מרוחק
מזהיר מרחוק
מגביל, תוחם
מכאיב בנחישותו הבלתי מתפשרת
הוא תפקידו להכאיב
ובכך
כנראה
לעורר ולאפשר
את החיים |
