|
שברתי את השמש במעגלים של אור
מסנוור, נשבר בתוך עיניי
ילדים חפצים לשמש הרימו מבט של מעלה
והאור לא נראה במרחקים,
אפילו במרחק שנות אור מכאן
הם אמרו שהם שברו את הקשת לרסיסים
ואני לא ידעתי מאיפה צומחים הצמחים
שמועות שמעתי נלחשות מ-כל עבר
שהכול לא אמתי
ומה אמתי אם גם לא אני
הירייה פיסלה מתכת בתוך החומר הדומם
והפיחה בו חיים שאוצרו בו קודם
רק אני לא ידעתי אם אמת או בדיה
הן גם אני אינני ואין אני ואין עולם וחיים
הפסלים נפלו זה אחר זה,
כבדים ומגושמים
אל הקרקע בה אבק
והאבק פרח כמו עלעלים
לתוך הרחובות הסואנים
וכיסה בחנק את הדוכנים
שבאו לעשות מקח מכר בבית האלוהים
גם זאת שיוועתי ופיללתי
להיעדר ביקורות צולבות
ושפיטה שלא לשם שמיים
וכפות ידיים ריקות
הלכו ונגמרה להם התחמושת
מול הקדוש ברוך הוא
שהפיל את כלי נשקם המחודדים
כאילו היו גפרורים
ואפילו צעדיהם לא נשארו מאחוריהם
כי נמחקו כמו כתובת בחול בשעת גאות
השמש אספה אליה את אור הכוכבים
ונצצה באודם בשעת שקיעה
עת נמוגה
והחזירה את אור הכוכבים
שזהרו באלפיהם
כ-חול אשר על שפת הים. |
|
באתי להקריא
בתוכנית של
דדו,
איך שאני נכנס
אני רואה את
אמנון פאר יושב
ליד דב רייזר,
ג'ו קוט, איזה
זמרת, וקוסם!
אמרתי לו דדו?
למה קוסם לרדיו,
זה לא קצת
יומרני?
אמנון שאל אותי
מי אני, אמרתי
לו, דדו, מה
קורה?
אתה לא זוכר
אותי?
הקראתי אצלך
יצירות
פלסטיקה!
ד"ר מישה רוזנר,
מעצב שיער, מפסל
באופנה, וחולה
אלצהיימ...
בכבוד רב
שארל דה גול! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.